דראושה סובחי בע"מ נ' מקורות חברת מים בעמ

פסק דין

התובעת ביצעה עבור הנתבעת עבודות הנחת קו מים בצד כביש מע"צ 73, בקו צומת כפר ברוך- תחנת מזרע (להלן: "הפרויקט"), ולאחר הפסקתן (לבקשת הנתבעת), התובעת הגישה לנתבעת חשבון סופי המסתכם בסך של 1,567,902 ₪. חשבון זה אושר במרביתו, למעט שני סכומים שנכללו בו כדלקמן: סך של 319,852 ₪ בגין בטלות כלים ועובדים, וסך של 27,350 ₪ בגין תשלום עבור חומרים והובלות שבוצעו. בנוסף לשני הסכומים הנ"ל, שלא אושרו ולא שולמו על ידי הנתבעת, הנתבעת קיזזה סך של 20,000 ₪ מתוך הסכומים שאושרו על ידה.

והשאלה היא: האם התובעת זכאית לקבל מהנתבעת את הסכומים הנ"ל אם לאו.

לטענת התובעת, היא החלה בביצוע העבודות ועמדה בלוח הזמנים עד יום 27.08.07, מועד בו נתבקשה על ידי הנתבעת להפסיק את העבודה עד להודעה אחרת. במהלך ביצוע העבודות, ובטרם הופסקה עבודתה לבקשת הנתבעת כאמור, עבודת התובעת הופסקה פעמים רבות עקב אי מתן אישורים על ידי גורמים שונים, ועל כן, התובעת טוענת, כי הינה זכאית על פי כל דין, על פי ההסכם עם הנתבעת, ועל פי הנוהל והמקובל בין הצדדים, לקבל מהנתבעת תשלום עבור כל יום בטלות, הן עבור השבתת הציוד והן עבור השבתת העובדים.

התובעת טוענת עוד, כי היא העבירה לשטח בו התבצעו העבודות נשוא הפרוייקט חומרים בסך של 27,350 ₪ כולל הובלות. חומרים אלה נשארו בשטח העבודה על פי בקשת הנתבעת כאשר סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תחזיר לתובעת סכום זה.

ביום 08.09.07 התובעת הגישה לנתבעת חשבון לתשלום. הנתבעת בחרה לעכב על דעת עצמה סכומים רבים ורק לאחר התכתבויות רבות, הנתבעת הסכימה לשלם לתובעת את הסכומים שננקבו בחשבון, למעט סך של 319,852 ₪ עבור ה"בטלות", סך של 20,000 ₪ אותם קיזזה הנתבעת לטענתה היא, כפיצוי לקיבוצים, וכן סך של 27,350 ₪ עבור חומרים והובלות - סה"כ: 367,202 ש"ח (קרן).

הנתבעת טענה, שההסכם שנחתם בינה לבין התובעת אינו מטיל עליה חובה לשלם לתובעת סכום כלשהו בגין "בטלות". חרף זאת, במקום בו היה מוצדק בעיניה לזכות את התובעת בתשלום בגין אי יכולת להפעיל עובדים וכלים שהוצבו בשטח בשל מחדלים של הנתבעת, הסכימה הנתבעת לשלם לתובעת עבור בטלת עובדים וכלים ובפועל, היא שילמה לתובעת סך של 39,835 ₪ עבור בטלת הכלים שאושרה על ידה, וכן סך של 18,018 ₪ בגין בטלת עובדים (סכומים אלה לפני מע"מ), כך שיש להפחית מסכום דרישת התובעת בגין הבטלות את הסך של 57,493 ₪. יתר ימי הבטלות הנדרשות על ידי התובעת לא הוכחו על ידה.

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא סיפקה חומרים כלשהם ולא הוכיחה מהו ההיקף של חומרים אלה, עלותם וכיוצ"ב.

בכל הקשור לקיזוז הסך של 20,000 ₪, טוענת הנתבעת כי המדובר בסכום לפיצוי קיבוץ מזרע בגין הנזקים שהתובעת גרמה במהלך ביצוי העבודות (פיצוצים בצינור אזבסט של הקיבוץ). הנתבעת טוענת, כי בהתאם להסכם שבין הצדדים זכאית הייתה הנתבעת לבצע הקיזוז בחשבון הסופי ולתובעת אין זכות לקבל תשלום זה.

דיון והכרעה:

ראשית כל, אקדים בהתייחסות קצרה ליחסים שבין הצדדים ולביטול ההסכם ביניהן:

היחסים בין הצדדים, בכל הנוגע לביצוע העבודות נשוא הפרוייקט, הוסדרו בהסכם שצורף כנספח א' לתצהירו של מנהל התובעת, מר סובחי דראושה (להלן: "סובחי").

על פי ההסכם, התובעת התחייבה לעבוד על פי הוראות המפקח מטעם הנתבעת (ראו: סעיף 4 (א) להסכם).

בהסכם נקבע עוד, כי היה והנתבעת קבעה כי התובעת הפרה את ההסכם הפרה של ממש, אזי הנתבעת תהא זכאית לבצע את העבודה בעצמה או ע"י אחרים, מבלי שהדבר יפגע בזכותה לכל סעד אחר. היה והנתבעת הודיעה לתובעת כי היא עושה שימוש בזכותה הנ"ל – אזי התובעת חייבת לסלק ידה מביצוע העבודה. (ראו: סעיפים 5 (א) ו- 5 (ב) להסכם).

ביום 28.08.07, ביקש מר סלמאן טרבוש (להלן: "סלמאן") ששימש כמבקר איכות עבודה מטעם הנתבעת, לבדוק צינור שהונח על ידי התובעת.

מפקח העבודה מטעם התובעת, מר איגור קודינסקי, לא נכח באותו יום בשטח. אך, מר ווהבי פלאח (להלן: "פלאח"), ששימש כמנהל הפרוייקט מטעם הנתבעת, שימש באותו יום גם כמפקח מטעם הנתבעת.

לצורך ביצוע בדיקת האיכות, ניתנה הוראה לתובעת, על ידי פלאח (המנהל – המפקח), שלא להמשיך בביצוע העבודות עד לסיום הבדיקה. (במאמר מוסגר יצויין, כי התובעת לא העלתה טענה כלשהי כנגד סמכותו של פלאח למתן ההוראה הנ"ל).

בעקבות הדרישה לביצוע בדיקת האיכות, ובעקבות הדרישה שלא להמשיך בעבודות, התגלע ויכוח בין סובחי לבין סלמאן, כאשר לטענת התובעת, סלמאן הותקף, מילולית ופיסית, על ידי סובחי.

על כן, הנתבעת הודיעה לתובעת, באמצעות סובחי, כי הינה רואה את המעשה הנ"ל בחומרה רבה, ועל כן, התובעת נדרשה לפנות את שטח העבודה מיד לאחר גידור התעלות הפתוחות (ראו: נספח א' למוצג נ/3).